מתנה ליום הולדת לאדם אחד

יום הולדת הוא תאריך של אדם אחד. החיפוש מתחיל כי יש שם, ויש יום, וצריך להחליט. רשימה של חמישים רעיונות לא עוזרת להחלטה הזאת. היא דוחה אותה.

שלוש שאלות מספיקות. למי. מה כבר יש לו. מה הוא באמת ישתמש בו בחודש הקרוב.

למי

ילד קטן רוצה דבר שהוא כבר ביקש. הפתעה מרשימה של מבוגר היא בדרך כלל החטא. אם הוא אמר את השם של המשחק, או של הספר, או של הכדור, זו המתנה. אם התקציב קטן, מוסיפים לו כרטיס שהוא יכול לצבוע ולתת בעצמו. הכרטיס הוא לא התחליף למתנה. הוא החלק שהוא עושה.

נער כבר יודע מה הוא רוצה, והוא נעלב מהפתעה שלא פגעה. שואלים. כסף לקראת דבר שהוא בחר בעצמו עדיף על חפץ יפה שהוא לא ביקש.

מבוגר שיש לו בית מלא חפצים לא צריך עוד חפץ. הוא צריך או דבר שהוא אמר בקול בחודש האחרון, או זמן איתכם, או תמונה של אדם שהוא אוהב. על התמונה יש מאמר נפרד.

כמה כסף

עד חמישים שקל קונים דבר אחד קטן, או לא קונים בכלל והולכים יחד. בין חמישים למאה וחמישים קונים את הדבר שהוא ביקש, אם הוא קיים במחיר הזה. מכאן ומעלה מפסיקים לאסוף פריטים ובוחרים דבר אחד: חוויה שהוא לא יקנה לעצמו, או תמונה מודפסת שתישאר בבית.

מתנה יקרה שלא קשורה לאדם היא עדיין מתנה לא נכונה.

מה לא לעשות

לא פותחים אתר של מתנות ולוקחים את הפריט הראשון בעמוד. לא קונים ספל עם משפט, אלא אם הוא אוסף ספלים ואתם יודעים את זה. לא מצלמים קבוצה של שלושים איש מרחוק וקוראים לזה תמונה אישית. פנים צריכות להיות גדולות בתמונה, אחרת לא רואים את האדם.

אם נשארו לכם עשר דקות ואין לכם תשובה, שלוש השאלות בעמוד הבחירה נותנות כיוון אחד, לא קטלוג.